אגורפוביה

תיאור

אגורפוביה או פחד ממיקום ספציפי

האגרופוביה היא הפרעה המתאפיינת בפחד מהסביבה של האדם, במיוחד מהסביבה הצפופה או הבנויה. זה יכול להיגרם על ידי אירוע בחייו של האדם שגרם לו להרגיש לא בטוח או חרדה. בחלק זה תלמדו על היתרונות של אגרופוביה וכיצד היא יכולה להשפיע על חייכם. אגרופוביה יכולה להיגרם כתוצאה מאירוע בחייו של האדם שגרם לו לתחושת חוסר ביטחון או חרדה. אגרופוביה היא הפרעה המאופיינת בפחד מהסביבה ויכולה להיגרם מאירוע בחייו של האדם שגרם לו לתחושת חוסר ביטחון או חרדה. אגורפוביה היא גם תיאוריה של תפיסה שגורסת שאנשים נוטים יותר להבחין בחלקים מהסביבה שלהם, כמו קהל גדול, כשפונים אליהם. זה נותן לאנשים תחושת ביטחון כאשר הם מרגישים בטוחים ומאובטחים עם הסביבה שלהם.

לאנשים עם אגרופוביה יש בדרך כלל רגשות שליליים לגבי היותם מוקפים באחרים ו לחוות סביבות חברתיות. הנאה ולמידה על סביבה חדשה יעזרו לאנשים עם אגרופוביה להרגיש בטוחים יותר בסביבתם. חשוב לאנשים שיש להם אגרופוביה לתכנן מראש מתי הם הולכים להיות בקרבת קבוצות גדולות של אנשים, ולהבטיח שהם מרגישים בנוח לפני שהם נכנסים למצב חברתי לא מוכר. כמו כן, חשוב לאדם הסובל מאגרופוביה לזהות את הטריגרים הגורמים לו לחרדה לפני האירוע כדי שיוכל להימנע מהם או למצוא דרכים להתמודד איתם במידת הצורך. אגורפובים רבים ייהנו מטיפול קוגניטיבי התנהגותי, המשתמש בהתנהגות טכניקות טיפול שיעזרו לאגורפובים להתמודד עם הפוביה שלהם. פוביה חברתית פוביות חברתיות הן פחד מאנשים או ממצבים חברתיים בהם האדם חש חרדה וחוסר יכולת, גם אם אינו חשוף לכל סכנה. פוביות חברתיות יכולות להיות מאופיינות גם כפחדים המתמקדים באינטראקציה עם אנשים אחרים, ולא במצבים ספציפיים. ארבעת הסוגים הנפוצים ביותר של פוביות חברתיות כוללים חרדת ביצוע, אגורפוביה, פוביה פשוטה וסוציופוביה. פחדים חברתיים מסוימים עשויים להיות קשורים לסיטואציות ספציפיות כמו דיבור בפני קהל או הצגת מצגות בעל פה מול אדם.

מהי אגרופוביה או פחד ממקומות ספציפיים?

יש אנשים שחוששים ממקומות ספציפיים. מקומות אלו יכולים להיות בכל מקום בעולם, כמו חנות המכולת, קניון הומה אדם, או אפילו בניין רב קומות. לאנשים עם אגרופוביה יש פחד עז מהמונים, גבהים או כל דבר שמפעיל את תגובת הפחד שלהם. הם עשויים להימנע ממקומות אלה כדי לנהל את רמות החרדה והמתח שלהם. יש אנשים שמעדיפים לא לנסוע בתחבורה ציבורית, מחשש להיות בסביבה צפופה או לא ידועה. הם עשויים גם להימנע מהמונים אם הם ביישנים ו/או מאוימים בקלות.

אנשים עם הפרעה אגורפובית עשויים לפחד ממקומות שאינם בשליטתם, כמו תחבורה ציבורית ומעליות. הם עשויים להאמין שהם לא יכולים לעזוב את בתיהם בגלל מגבלות פיזיות או סביבתיות. רמת החרדה שלהם עולה כשהם נמצאים בסביבה חדשה. חלק מהאנשים הסובלים מהפרעה זו יכולים להיכנס לבניין אך מסרבים לעזוב, בעוד שאחרים נמנעים מכל החללים עם יותר מארבעה קירות, ומעדיפים להישאר בבית אלא אם כן יש צורך בכך. אנשים הסובלים מאגרופוביה נוטים לא ליהנות מנסיעה בתחבורה ציבורית מכיוון שהם חוששים מתחושת הימצאות.

מהם הגורמים וההשפעות של אגרופוביה?

אגרופוביה היא פחד או סלידה חזקה משטחים פתוחים. הסיבות וההשפעות של אגרופוביה יכולות להשתנות בהתאם לאדם. אנשים מסוימים עשויים לסבול מאגרופוביה עקב חוויה טראומטית בחייהם בעוד שאחרים עלולים לסבול מכך בגלל שהם מפחדים מגבהים או חסרי ביטחון. ישנם כמה תסמינים הנלווים לרוב לאגרופוביה הכוללים חרדה ודיכאון. זה יכול להוביל להתקפי פאניקה, מה שמוביל עוד יותר להערכה עצמית נמוכה ושיעורי תעסוקה מתחת לממוצע.

מאמר זה עוסק בסימפטומים והגורמים לדיכאון אצל אנשים עם אגרופוביה. אגרופוביה היא פחד חזק או סלידה משטחים פתוחים. חלק מהאנשים עלולים לסבול מאגרופוביה עקב חוויה טראומטית בחייהם בעוד שאחרים עלולים לסבול ממנה כי הם מפחדים מגבהים או חסרי ביטחון. ישנם מספר תסמינים שלעיתים מלווים את אגרופוביה לרבות חרדה ודיכאון, אשר עלולים להוביל להתקפי פאניקה, אשר מובילים עוד יותר לדימוי עצמי נמוך ושיעורי תעסוקה מתחת לממוצע.

איך אדם הסובל מאגרופוביה יכול למצוא עבודה?

אגרופוביה היא פחד משטחים פתוחים. זה יכול להיות הפחד מהחוץ, כמו ללכת לפארק או להיות בחוץ באופן כללי. הפחד יכול להיות קשור גם לגבהים, כמו נסיעה לרכבת הרים או טיפוס במעלה סולם.

קשה לאגרופובים למצוא עבודה מכיוון שלעתים קרובות הם נתפסים כלא אמינים והם לא יתקבלו לעבודה אם הם חושפים את הפחדים שלהם. עם זאת, יש כמה דרכים שבהן אתה יכול להשתמש כדי לעזור לך למצוא עבודה למרות הפחדים שלך.

חלק מהאנשים הסובלים מאגרופוביה עשויים להצליח למצוא עבודה במקלט לבעלי חיים או לעבוד עם בעלי חיים בבית חולים לבעלי חיים. אנשים מסוימים עשויים למצוא הצלחה גם בסוגים אחרים של עבודות הדורשות מהם לקום ולדבר, כמו להיות דובר או דובר מוטיבציה.

סוגי אגרופוביה, איך מטפלים באגרופוביה?

ישנם שלושה סוגים של אגרופוביה: חברתית, מצבית וספציפית. אגרופוביה חברתית היא פחד שאנשים ישפטו אותך בגלל הפוביה שלך, אגרופוביה מצבית היא פחד שמשהו רע יקרה בשטח הפתוח או בקהל גדול, ואגרופוביה ספציפית היא פחד מחפצים ספציפיים בסביבה כמו חיות מסוימות או מקומות. הטיפול באגרופוביה כולל טיפול קוגניטיבי התנהגותי ותרופות כדי לסייע בהפחתת רמות החרדה. והתגובה לטריגרים. אגרופוביה חברתית היא פחד שאנשים ישפטו אותך בגלל הפוביה שלך, אגרופוביה מצבית היא פחד שמשהו רע יקרה בשטח פתוח או בקהל גדול, ואגרופוביה ספציפית היא פחד מחפצים ספציפיים בסביבה כמו חיות מסוימות או מקומות. הטיפול באגרופוביה חברתית כולל טיפול קוגניטיבי התנהגותי כמו טיפול בחשיפה שבו האדם לומד בהדרגה להתמודד עם פחדיו מבלי להתחמק מהם. הטיפול באגרופוביה מצבית כולל דה-סנסיטיזציה והתניה נגדית שבהם הם נחשפים לטריגרים שלהם ומתוגמלים בטכניקות הרפיה.

מהי אגורפוביה כרונית? וכיצד מטפלים בה?

אגורפוביה כרונית היא מצב שבו מישהו חושש ממקומות ציבוריים וממצבים ציבוריים. ישנם גורמים רבים ושונים שעלולים לגרום לאגורפוביה כרונית, החל מחרדה חברתית ועד לפחד מהלא נודע. ללא קשר לסיבה, מצב זה יכול להיות מתיש וקשה לטיפול. זה לא יוצא דופן שלמישהו עם אגורפוביה כרונית יש התקפי פאניקה במקומות ציבוריים. התסמינים של אגורפוביה כרונית עשויים לכלול: כאבים בחזה, דפיקות לב או נשימה כבדה תחושה של אבדון או מוות מרגיש סחרחורת או "מרווח" ללא סיבה נראית לעין מרגיש רגיש יתר על המידה לקולות אור ולאירועים הטיפולים הנפוצים ביותר לאגורפוביה כרונית הם טיפול קוגניטיבי התנהגותי וטיפול בחשיפה, בהם המטופל מתמודד בהדרגה עם פחדיו.

טיפול פסיכולוגי מקוון מרחוק (אפליקציית זום) לסובלי אגרופוביה

ייעוץ מקוון בצורה של וידאו צ'אט הוכח כיעיל בקידום אינטראקציות חברתיות והפחתת אגרופוביה. עם זאת, יעילותו אינה חסרת מגבלות. מחקר זה חקר את היעילות של ייעוץ מקוון מרחוק בצורה של וידאו צ'אט לסובלים מאגרופוביה. נוצרו שתי קבוצות; הראשונה כללה 20 משתתפים עם אגרופוביה, וחולקו באופן אקראי לקבוצה 1 או לקבוצה 2. הקבוצה השנייה כללה 20 משתתפים שלא סבלו מאגרופוביה, וחולקו באופן אקראי לקבוצה 3 או לקבוצה 4. כל המשתתפים השלימו סקר בסיס ששואל שאלות לגבי הנטיות שלהם לחרדה, דיכאון ופוביות חברתיות לפני תחילת הטיפול. קבוצה 1 החלה טיפול על ידי שימוש באפליקציית זום בטלפון שלה(טיפול פסיכולוגי בזום), שכללה ביקורים קבועים מהמטפל, מפגש וידאו צ'אט של 20 דקות, ומיילים שבועיים. קבוצה 2 החלה טיפול באמצעות אפליקציית Zoom בטלפון, שכלל ביקורים קבועים של המטפל ומפגש וידאו צ'אט של 20 דקות. קבוצה 3 החלה בטיפול באמצעות תמיכה במסרונים, שהורכבה מהודעות טקסט קצרות מהמטפלים שלהן. לאחר מכן, כל ארבע הקבוצות עברו מעקב כדי להעריך שינויים כלשהם ברמות החרדה והדיכאון לפני סיום הטיפול ולאחר 6 שבועות של מעקב. התוצאות הראו ירידה משמעותית ברמות החרדה עבור שתי הקבוצות שהשתמשו בשירותי ייעוץ מקוונים מרחוק, כאשר קבוצה 1 הראתה ירידה גדולה יותר מקבוצה 2; כמו גם שיפורים ב רמות דיכאון, כאשר קבוצה 3 מציגה ירידה גדולה יותר מקבוצות 1 או 2. 3. מחקר על היעילות של טיפול מקוון בפוביה חברתית מצא שגם ייעוץ פרטני וגם קבוצתי היו יעילים בהקלה על הסימפטומים, אך טיפול מקוון משתלם יותר.

כל המטופלים מילאו שאלונים בסיסיים ושאלו לגבי נטיות לחרדה, דיכאון ופוביות חברתיות לפני תחילת הטיפול עם המטפל שהוקצה להם באמצעות פגישות צ'אט מקוונות או הודעות טקסט. מתוך 31 המשתתפים בכל מצב טיפול, 28 השלימו סקרי מעקב בתום 6 שבועות של טיפול כדי להעריך שינויים כלשהם ברמות החרדה והדיכאון, כמו גם את האיכות של יַחַס. התוצאות הראו שלאנשים בקבוצה 1, שטופלו בייעוץ פרטני, הייתה ירידה גדולה יותר ברמות החרדה מאשר אלו שטופלו בקבוצה 2, שטופלו באמצעות מפגשי צ'אט מקוונים. 4. מחקר על יעילותם של טיפולים מקוונים לדיכאון מצא כי טיפולים פרטניים וקבוצתיים היו יעילים בהקלה על תסמינים, אך טיפול מקוון היה חסכוני יותר. כל המטופלים מילאו שאלונים בסיסיים ששאלו לגבי נטיות דיכאון לפני תחילת הטיפול עם המטפל שהוקצה להם באמצעות פגישות צ'אט או הודעות טקסט. מתוך 33 המשתתפים בכל מצב טיפולי, 30 השלימו סקרי מעקב בתום 6 שבועות כדי להעריך שינויים כלשהם ברמות של חרדה ודיכאון, כמו גם איכות הגישה. התוצאות הראו שטיפול קבוצתי היה יעיל יותר בהקלת התסמינים מאשר טיפול פרטני. 5. מחקר על היעילות של תוכנית עזרה עצמית מקוונת להפרעות אכילה מצא שהיא יעילה בסיוע לאנשים לרדת במשקל ולעבוד לקראת החלמה מההפרעה. כל המשתתפים נשאלו לגבי צריכת המזון שלהם לפני תחילת הטיפול שהוקצה להם באמצעות פגישות צ'אט או הודעות טקסט עם מטפל מיומן שידריך אותם דרך סוגים שונים של תרגילים במהלך 30 השבועות. מתוך 32 המשתתפים בכל מצב, 27 השלימו סקרי מעקב בתום 6 שבועות כדי להעריך.