ד"ר גליה קיסר פסיכולוגית

מידע נוסף - ד"ר גליה קיסר פסיכולוגית

ד"ר גליה קיסר, פסיכולוגית ופסיכותרפיסטית ממוקדת. עובדת עם מבוגרים ומתבגרים בטיפול רגשי
דינאמי, תוך שימוש בכלים נוספים משיטות טיפוליות כמו CBT ו-DBT.
דוברת גם ספרדית ופורטוגזית ומטפלת בשפות אלו.
תחומי ההתמחות של גליה הם טיפול בטראומה, התמודדות עם חרדות ועם משברי חיים. את הכשרתה
כפסיכולוגית רכשה בחו"ל, שם חייתה במשך מספר שנים. תחילה במסלול לימודי פסיכולוגיה, לאחר מכן
השלימה את ההתמחות בפסיכולוגיה קלינית קהילתית והמשיכה לתואר השלישי כשעבודת הדוקטורט שלה
התמקדה בילדים שעברו פגיעה בתוך המשפחה. באוניברסיטת בר אילן למדה במסלול של פסיכותרפיה
ממוקדת קצרת מועד וכן קורסים שונים בתחום הטראומה והטיפול הדינאמי.
במשך למעלה מעשר שנים עבדה בפנימייה טיפולית עם ילדים ומתבגרים שהוצאו מבתיהם על ידי שירותי
הרווחה וכיום מטפלת בקליניקה הפרטית הממוקמת בנתניה.

מהי פסיכותרפיה ממוקדת?
מדובר בטיפול דינאמי המבוסס על קביעת מוקד טיפולי ברור שעל פיו יתנהל הטיפול. המוקד הטיפולי
הוא זה המוגדר על ידי המטופל עם הגיעו לטיפול: קונפליקט מסוים (פנימי או בין אישי), סימפטום
פיזי או רגשי אשר מטריד את המטופל, חרדות ועוד. המטפל נוקט בגישה אקטיבית, שבה הוא עוזר
למטופל לגבש את המוקד הטיפולי ובהכוונה בתהליך.
אדם המגיע לטיפול מבקש לעשות שינוי כלשהו, שמסיבות כלשהן הוא איננו מצליח לעשות זאת לבד.
המוטיבציה לשינוי היא המנוע אשר יפעיל את הטיפול ויעזור להתקדמות בתהליך. הצורך בשינוי יהיה
המוקד הטיפולי שעליו נעבוד בטיפול ויהווה את המטרה שאותה המטופל רוצה להשיג.
לא פעם אדם מגיע לטיפול עם מוקד טיפולי ברור, אך עם הזמן מסתבר לו שיש משהו נסתר שלא
עלה עד כה ואשר "יצטרף" לאותו מוקד ראשוני. לדוגמה: מטופלת שהגיעה לטיפול כיוון שהיא
מתקשה להתמיד בזוגיות. היא יוצרת קשרים, אך כשהם מתחזקים היא מנתקת את הקשר. לדבריה,
היא תמיד בוחרת באנשים הלא נכונים. במהלך הטיפול עולה כי הוריה של המטופלת התגרשו
כשהייתה קטנה, גירושין קשים שבעקבותיהם היא נאלצה במשך שנים להיטלטל בין בתים שונים
וליצור קשרים חדשים עם בני ובנות זוג של ההורים שבעקבותיהם באו אכזבות ותסכול. היא מעולם
לא ייחסה חשיבות לנושא, הוא היה חלק מההיסטוריה שלה מבלי שתוכל באמת לעבד אותו ולגעת
ברגשות שהוא עורר בה. רק כאשר הנושא עלה בטיפול אפשר היה לדבר עליו, היא יכלה להתחבר
לאותה ילדה שהייתה, שפעם אחר פעם נאלצה להתקשר ולהתנתק מאנשים קרובים. היא הצליחה
להתחבר לרגשות שעלו בה אז, כמו כעס וכאב, אכזבה וחוסר אונים ושלא באו לידי ביטוי. העבודה
הטיפולית שעשתה אפשרה לה לא להיות מונעת על ידי אותן חוויות ילדות וליצור קשרים יציבים יותר.

מהי טראומה?
טראומה היא מצב של לחץ קיצוני המעמיד את האדם או מישהו קרוב לו במצב של סיכון ואיום קיומי.
במצב טראומתי נפגעים משאבי ההתמודדות הרגילים, האדם חווה שבר, קטיעה ברצף החיים, חוסר
אונים, רגשי אשמה, בושה וחרדה. עוצמת האירוע גוברת על יכולת מנגנון ההתמודדות של הילד או
המבוגר לוויסות רגשי וגופני.
לכל אדם יש סיפור חיים המורכב מחוויות, זיכרונות, חלומות, פחדים ועוד ומושפע מעולמו הפנימי
ומהעולם הסובב אותו. כאשר במהלך חייו אדם חווה אירוע אשר אינו מאפשר לו להמשיך בתפקוד הרגיל
שלו, אשר משבש את שגרת החיים שלו, מדובר באירוע טראומתי.
ניתן לדמות את מהלך החיים לנחל מים שזורם ברצף, ואת האירוע הטראומתי לסלע גדול שהמים
נתקלים בו ואשר מפריע לזרימתם. הוא קוטע את רצף הזרימה, את רצף החיים וכפי שאנשים שחוו
טראומה נוטים לומר: "יש לפני ואחרי האירוע", הדברים כבר לא כפי שהיו לפני כן.
לכל אדם יש מאגר כוחות ומשאבים אשר עוזרים לו להתנהל בחיי היומיום. יש משאבים פנימיים כמו
אינטליגנציה, חוש הומור, כושר התמדה, יכולת לעמוד בלחצים ועוד. יש משאבים חיצוניים כמו משפחה
תומכת, חברים, תנאי חיים ועוד. כאשר קורה אירוע טראומתי, פעמים רבות האדם לא מצליח לעשות
שימוש באותם כוחות ומשאבים והוא מרגיש כי עולמו חרב עליו. דווקא ברגעים אלה, שבהם הוא זקוק
יותר לאותם כוחות, אין ביכולתו לגייס אותם. למשל, ההרגשה שלא מצליח לחשוב בהיגיון ולתכנן את
מהלכיו, תחושת עצב עמוק והרחקה ודחייה של מי שמנסה לבוא לקראתו.
דוגמא לתגובות אפשריות במצב של טראומה:
רגשיות: הלם, פחדים, חרדות, עצב, כעס, עוררות מוגברת, הרגשת חוסר תקווה, דיכאון, פלאשבקים
גופניות: דופק מואץ, קשיי נשימה, הזעת יתר, מתח, כאב ראש, אבדן תאבון, נדודי שינה
שכליות: קשיי ריכוז, קושי לקבל החלטות
התנהגותיות: הימנעות ממצבי שונים, התפרצויות זעם
בדרך כלל תופעות אלה מתמתנות ואף חולפות תוך זמן קצר, אך כאשר זה לא קורה והאדם עצמו או
סביבתו הקרובה רואים כיצד הזמן עובר והוא שוקע עוד ועוד ולא מצליח לחזור לשגרת חיים רגילה, וכיצד
האירוע ממשיך להשפיע על חייו בצורה משמעותית, זהו מצב הנקרא "פוסט טראומה".
שוב ושוב אנו עדים לכך כי אנשים שונים שנחשפו לאותו אירוע (למשל פיגוע) מגיבים בצורה שונה.
חלקם יחזרו לתפקוד בתוך מספר ימים והאירוע יישאר אצלם כזיכרון רע, וחלקם יתקשו לצאת מהמצב
הטראומתי. אצל חלק מהאנשים נראה שהם חוזרים מהר לתפקוד, אבל התגובות לטראומה מופיעות
מאוחר יותר, אפילו חודשים או שנים לאחר האירוע.
הסיבות לכך הן שונות, אך הן מתנקזות למה שנאמר קודם לכן: סיפור החיים השונה, המשאבים והכוחות
העומדים לרשות כל אחד ומידת החשיפה לאירוע הטראומתי.
זהו הזמן שבדרך כלל האדם מחפש עזרה מקצועית. המטרה בטיפול היא לעזור לאותו אדם סובל למצוא
מחדש את הרצף, למצוא שוב את הכוחות והמשאבים ולעשות בהם שימוש, כדי שהאירוע הטראומתי
יישאר אצלו רק כזיכרון רע אשר אינו מנהל את חייו.