התקפי פאניקה מה עושים? מדריך לרגע האמת ולדרך החוצה
ינואר 25, 2023 · webon

בכל חדר מיון בישראל מכירים את הסצנה: אדם מגיע בטוח לחלוטין שהוא עובר התקף לב. הלב דוהר, החזה לוחץ, האוויר לא נכנס. עושים בדיקות, הכול תקין, והרופא אומר את המשפט שנשמע כמעט מעליב: "זה התקף חרדה". רגע, איך ייתכן שמשהו שמרגיש כל כך גופני, כל כך מסוכן, הוא "רק" חרדה?
זו בדיוק הנקודה שממנה צריך להתחיל. התקף פאניקה הוא אירוע גופני אמיתי לגמרי, פשוט לא מסוכן. ומי שמבין מה בדיוק קורה לו בגוף באותן דקות, כבר עשה את הצעד הראשון לצאת מהמעגל.
מה באמת קורה בגוף בזמן התקף
הגוף שלנו מצויד במערכת אזעקה עתיקה ומשוכללת, שתפקידה להציל אותנו מסכנה: מנגנון ההילחם או ברח. כשהיא נדרכת, הגוף מציף אדרנלין ומכין את עצמו לפעולה. בהתקף פאניקה, האזעקה הזאת מופעלת בטעות, בלי טיגריס באופק, אבל הגוף מגיב כאילו יש. וכל תחושה ברשימה, שמרגישה כמו אסון, היא בעצם הגוף שעושה בדיוק את מה שהוא תוכנן לעשות:
| מה אתם מרגישים | מה באמת קורה בגוף |
|---|---|
| דופק דוהר ולחץ בחזה | הלב מאיץ כדי להזרים דם לשרירים, ושרירי בית החזה נדרכים. לב בריא בנוי בקלות למאמץ הזה, בדיוק כמו בריצה. |
| מחנק וקוצר נשימה | הנשימה נעשית מהירה ושטחית. חמצן דווקא יש בשפע, התחושה נובעת מדפוס הנשימה, לא ממחסור באוויר. |
| סחרחורת ונימולים | נשימת יתר משנה זמנית את רמת הפחמן הדו חמצני בדם, ומכאן הסחרחורת והעקצוצים בידיים ובשפתיים. לא נעים, ולגמרי הפיך. |
| תחושת ניתוק מהמציאות | הצפת האדרנלין משנה את חדות החושים, והעולם מרגיש לרגע רחוק או "כמו בסרט". מנגנון הגנה מוכר, שחולף עם ההתקף. |
| ביטחון שהנה מתים או משתגעים | המוח מפרש את כל הסערה הגופנית כסכנת חיים, וזה הלב של ההתקף. אף אחד לא מת מהתקף פאניקה ואף אחד לא משתגע ממנו. ההתקף מגיע לשיא תוך דקות ספורות ודועך מעצמו. |

מה עושים ברגע ההתקף: חמישה צעדים
- תזכירו לעצמכם מה זה. אמרו לעצמכם, אפשר בקול: "זה התקף פאניקה. זה מפחיד אבל לא מסוכן. זה ייגמר תוך כמה דקות." המשפט הזה, שנשמע פשוט מדי, הוא הכלי החזק ביותר שיש, כי הוא תוקף את הפרשנות שמזינה את ההתקף.
- האריכו את הנשיפה. לא צריך תרגילים מסובכים: שאפו אוויר לאט דרך האף, ונשפו לאט עוד יותר דרך הפה, כאילו אתם מקררים מרק. נשיפה ארוכה מפעילה את מערכת ההרגעה של הגוף. המשיכו כדקה או שתיים.
- עגנו את עצמכם בחושים. מצאו סביבכם חמישה דברים שאתם רואים, ארבעה שאתם שומעים, שלושה שאתם יכולים לגעת בהם. התרגיל מחזיר את המוח מהסרט הפנימי אל החדר האמיתי, שבו הכול בסדר.
- אל תברחו. אם אתם בסופר, בהרצאה או באוטובוס, השתדלו להישאר עוד קצת, לפחות עד שהגל יורד. בריחה מלמדת את המוח שהמקום מסוכן, והישארות מלמדת אותו שההתקף חולף גם בלי להימלט. זה ההבדל בין התקף בודד לפאניקה שמתרחבת.
- אחרי שנרגעתם, תנו לעצמכם קרדיט. עברתם משהו לא פשוט. אל תבזבזו את הערב על ניתוח מה כולם חשבו. וכדאי לרשום לעצמכם מה קדם להתקף, מידע יקר לטיפול, אם תבחרו בו.
ומתי בכל זאת מתקשרים למד"א?
נאמר את זה ברור: כאב חזה שמופיע בפעם הראשונה בחיים ראוי לבירור רפואי, נקודה. אם הכאב מופיע במאמץ גופני, מקרין ליד שמאל, ללסת או לגב, מלווה בזיעה קרה, או שיש לכם גורמי סיכון לבביים, גיל מבוגר, עישון, סוכרת, יתר לחץ דם, מתקשרים 101 ולא מתלבטים. אחרי שרופא שלל בעיה לבבית, אפשר ומותר לסמוך על האבחנה, וכל התקף דומה שיגיע אחר כך הוא כמעט בוודאות פאניקה, לא הלב.
למה זה חוזר: הפחד מהפחד
הנה הסוד של הפרעת הפאניקה: ההתקף הראשון מגיע לרוב משום מקום, אחרי תקופה של לחץ מצטבר, עייפות או אפילו קפאין מוגזם. אבל את ההתקפים הבאים מזמין בדרך כלל דבר אחד: הפחד מההתקף הבא. מתחילים לסרוק את הגוף בדריכות, כל דפיקת לב חריגה נבדקת, וההימנעות מתרחבת: בלי קניון, בלי כביש מהיר, בלי הרצאות. ככל שהעולם מצטמצם, הפאניקה מתחזקת. במקרים מתקדמים זה נקרא אגורפוביה, פחד מעצם השהייה במקומות שמהם "אי אפשר לברוח".
החדשות הטובות: המעגל הזה מוכר היטב למחקר, ויש לו טיפול עם אחוזי הצלחה מהגבוהים שיש בבריאות הנפש.
איך יוצאים מזה באמת: הטיפולים המוכחים
| שיטת הטיפול | איך זה עובד | מה חשוב לדעת |
|---|---|---|
| טיפול קוגניטיבי התנהגותי (CBT) | לומדים לזהות את הפרשנויות הקטסטרופליות ("הלב שלי עומד להתפוצץ") ולהחליף אותן בהבנה מדויקת של הגוף, ובמקביל חוזרים בהדרגה למקומות שמהם נמנעתם. | הטיפול המומלץ הראשון להפרעת פאניקה בהנחיות המקצועיות בעולם. ממוקד, לרוב שלושה עד שישה חודשים. |
| חשיפה לתחושות הגוף | חלק מה-CBT שנשמע הזוי ועובד מצוין: מייצרים בכוונה, בחדר הטיפולים, את התחושות המפחידות, דופק מהיר, סחרחורת קלה, עד שהמוח לומד שהן לא מסוכנות. | מפרק את הפחד מהפחד, שהוא המנוע האמיתי של ההפרעה. |
| טיפול תרופתי | תרופות ממשפחת ה-SSRI מפחיתות את תדירות ההתקפים ועוצמתם, במרשם ובמעקב פסיכיאטר. | אפשרות טובה כשההתקפים תכופים או משתקים, לרוב בשילוב עם טיפול. כדורי הרגעה מיידיים ניתנים במשורה בלבד, בגלל פוטנציאל התלות. |
| אורח חיים ומיינדפולנס | שינה מסודרת, פחות קפאין ואלכוהול, פעילות גופנית סדירה ותרגול קשיבות מורידים את רמת הדריכות הבסיסית שממנה ההתקפים ניזונים. | תוספת מצוינת לטיפול, לא תחליף לו כשיש הפרעה מלאה. |
מקורות מידע להרחבה
- משרד הבריאות: שירותי בריאות הנפש בסל הבריאות ומרפאות הקופות.
- ער"ן: תמיכה מיידית בטלפון 1201, גם באמצע התקף וגם סתם כשקשה.
- הסתדרות הפסיכולוגים בישראל: איתור פסיכולוגים מוסמכים ותחומי מומחיות.
- ארגון הבריאות העולמי: מידע בינלאומי על הפרעות חרדה ודרכי הטיפול בהן.
הצעד הבא שלכם
אם התקפי הפאניקה הפכו לאורח קבוע בחיים שלכם, אל תמתינו שיעברו לבד. במאגר שלנו יש מטפלים המתמחים בטיפול בחרדות בכל רחבי הארץ, והפנייה חסויה וללא עלות. מתלבטים מאיפה להתחיל? השאלון הקצר שלנו יכוון אתכם, ואם נוח לכם יותר מהבית, קראו על טיפול פסיכולוגי בזום.
מטפלים שיכולים לעזור
סמנו מטפל אחד או כמה שמתאימים לכם, והם יחזרו אליכם ישירות, בדיסקרטיות וללא עלות.
MA טיפול באומנויות, טיפול מבוסס מיינדפולנס, אודי גולדשטיין
MA במסלול למטפלים מנוסים באומנויות. מתוך ניסיון רב שצברתי בבריאות הנפש אני עוזר לאנשים להתמודד דכאון, חרדה, לחץ, משברים ועוד. עובד עם מתבגרים, ומבוגרים,…
אהרון הרשקוביץ פסיכולוג חינוכי קליני
פסיכולוג חינוכי קליני, משלב גישות שונות כולל ACT ) גישה התנהגותית גל חדש), עובד עם ילדים, נוער ומבוגרים. עוסק גם בהדרכת הורים. התמחות אנקופרזיס.
אודיה שרה גבע אסולין
עובדת סוציאלית קלינית. בעלת למעלה מ 20 שנות ניסיון בטיפול. מטפלת בילדים ובמבוגרים, הדרכות הורים, טיפול אישי, טיפול דיאדי משותף הורים וילדים.
פנייה למטפלים שסימנתם
השאירו פרטים והמטפלים יחזרו אליכם ישירות, בדיסקרטיות.