PTSD מה זה? כל מה שחשוב לדעת על פוסט טראומה
פברואר 19, 2023 · webon

תאונת דרכים. מילואים. פיגוע. תקיפה. אובדן פתאומי של אדם קרוב. אחרי אירוע קשה כמעט כולנו עוברים תקופה לא פשוטה: שינה קטועה, עצבנות, מחשבות שחוזרות שוב ושוב לאותו רגע. זו תגובה אנושית לגמרי, ובדרך כלל היא שוככת מעצמה תוך כמה שבועות.
אצל חלק מהאנשים היא לא שוככת. הזיכרון ממשיך לפרוץ באמצע היום, הגוף נשאר דרוך כאילו הסכנה עדיין כאן, ודברים שפעם היו פשוטים, נסיעה בכביש מהיר או כניסה למקום הומה, הופכים למבצע. כשזה נמשך מעבר לחודש ופוגע בעבודה, בזוגיות או בהורות, ייתכן שמדובר בהפרעת דחק פוסט טראומטית. או בשם שכולם מכירים: PTSD.
אז מה זה בעצם PTSD?
PTSD, ראשי תיבות של Post Traumatic Stress Disorder, היא תגובה נפשית מתמשכת לאירוע טראומטי: אירוע שכלל סכנת חיים, פציעה קשה או פגיעה מינית, בין שחוויתם אותו על בשרכם ובין שהייתם עדים לו. גם חשיפה חוזרת לתוצאות של אירועים כאלה, כמו אצל אנשי צוותי חירום והצלה, נחשבת.
נגיד את הדבר החשוב ביותר כבר עכשיו: פוסט טראומה היא לא חולשה ולא בעיה באופי. זו תגובה מוכרת ומתועדת של מערכת העצבים לאירוע שהיא לא הצליחה לעכל. יש אנשים שמתביישים שנים לפנות לעזרה בגלל המחשבה ש"אחרים עברו יותר ממני והסתדרו". המוח לא עובד ככה. אותה תאונה בדיוק תשאיר אדם אחד עם כמה לילות קשים, ואדם אחר עם חודשים של סיוטים, ואף אחד מהשניים לא בחר בזה.
עוד עובדה שכדאי להכיר: רוב האנשים שעוברים אירוע טראומטי לא מפתחים PTSD. עצב, פחד ודריכות בשבועות הראשונים הם חלק מהחלמה טבעית, לא סימן למחלה. השאלה היא לא אם קשה לכם עכשיו, אלא אם זה ממשיך להיות קשה באותה עוצמה גם אחרי שבועות ארוכים.

איך פוסט טראומה נראית ביומיום: ארבע קבוצות של תסמינים
האבחנה המקצועית מחלקת את התסמינים לארבע קבוצות. הטבלה הבאה מתרגמת אותן לשפה של החיים עצמם:
| קבוצת תסמינים | איך זה מרגיש בחיים עצמם |
|---|---|
| חוויה מחדש | זיכרונות שפורצים באמצע היום בלי הזמנה, סיוטים חוזרים, פלאשבקים שבהם מרגישים לרגע שהאירוע קורה שוב ממש עכשיו, ותגובה גופנית חזקה, דופק, זיעה, רעד, לכל דבר שמזכיר אותו. |
| הימנעות | עוקפים את הצומת שבו קרתה התאונה גם אם זה מוסיף חצי שעה לדרך. מחליפים נושא בכל פעם שמישהו מזכיר את מה שקרה. מוותרים על מקומות, אנשים ותחביבים שפעם היו חלק מהחיים. |
| שינויים במחשבות וברגשות | אשמה ובושה ("אם רק הייתי מגיב אחרת"), תחושה שהעולם מסוכן ושאי אפשר לסמוך על אף אחד, ניתוק רגשי, קושי להרגיש שמחה או קרבה גם לאנשים הכי אהובים. |
| עוררות יתר | קופצים מכל דלת שנטרקת. סורקים כל חדר שנכנסים אליו. שינה שטחית וקטועה, קשיי ריכוז, עצבנות והתפרצויות זעם שלא היו שם קודם, נהיגה דרוכה ועייפות מתמדת. |
לא צריך לסמן וי על כל השורות. התמונה שונה מאדם לאדם: אצל אחד הסיוטים במרכז, אצל אחרת ההימנעות והניתוק. מה שמשותף הוא שהתסמינים נמשכים מעל חודש ופוגעים בתפקוד. ואת האבחנה עצמה, חשוב לומר, קובע רק איש מקצוע מוסמך, לא רשימה באינטרנט.
תגובת דחק, PTSD ופוסט טראומה מורכבת: מה ההבדל?
| המצב | מתי מופיע | מה מאפיין אותו |
|---|---|---|
| תגובת דחק חריפה | בימים ובשבועות שמיד אחרי האירוע | תסמינים דומים לפוסט טראומה, אך ברוב המקרים הם דועכים מעצמם בתוך כחודש. תמיכה נכונה בשלב הזה מקטינה את הסיכוי להתפתחות PTSD. |
| PTSD | כשהתסמינים נמשכים מעל חודש. לעיתים מופיעים רק חודשים ואף שנים אחרי האירוע | התסמינים מתקבעים ולא דועכים לבד, והם משבשים עבודה, קשרים ושגרה. זה השלב שבו טיפול מקצועי באמת משנה את התמונה. |
| פוסט טראומה מורכבת (C-PTSD) | אחרי טראומה מתמשכת או חוזרת, כמו התעללות בילדות, אלימות בבית או שבי | בנוסף לתסמינים המוכרים מופיעים קשיים עמוקים בוויסות רגשי, בדימוי העצמי וביכולת לבטוח באנשים. הטיפול לרוב ארוך יותר ומותאם במיוחד. |
למה דווקא אני?
זו שאלה שכמעט כל מי שמתמודד עם פוסט טראומה שואל את עצמו. המחקר מצביע על כמה גורמים שמעלים את הסיכון: עוצמת האירוע ומשכו, קרבה פיזית אליו, טראומות קודמות בחיים, היסטוריה של חרדה או דיכאון, וגם מה שקורה אחרי, אנשים שנשארים לבד עם מה שעברו פגיעים יותר מאנשים שזוכים לתמיכה קרובה. שימו לב מה אין ברשימה הזאת: אומץ. חוסן נפשי הוא לא תעודת ביטוח, וגם האנשים החזקים ביותר מפתחים פוסט טראומה כשהנסיבות מצטברות נגדם.
איך מטפלים בפוסט טראומה, ומה באמת עובד
החדשות הטובות, והן באמת טובות: PTSD היא אחת ההפרעות הנחקרות ביותר בעולם, ויש לה טיפולים עם הצלחה מוכחת. אלו העיקריים שבהם:
| שיטת הטיפול | מה עושים בפועל | מה כדאי לדעת |
|---|---|---|
| טיפול קוגניטיבי התנהגותי ממוקד טראומה | עבודה מובנית על הזיכרון הטראומטי ועל המחשבות שנקשרו אליו, כמו אשמה או תחושת סכנה מתמדת, לצד חזרה הדרגתית למצבים שמהם נמנעתם. | נחשב טיפול קו ראשון בהנחיות המקצועיות בעולם. ממוקד וקצוב בזמן, לרוב עשרות בודדות של מפגשים. |
| חשיפה ממושכת | חוזרים אל הזיכרון באופן מדורג ובטוח, שוב ושוב, עד שהוא מאבד את כוחו להציף. נשמע מפחיד, נעשה בקצב שלכם ובליווי צמוד. | מהשיטות הנחקרות ביותר לפוסט טראומה, שפיתחה פרופ' עדנה פואה. מיושמת הרבה בישראל, בין השאר במערך בריאות הנפש הציבורי. |
| EMDR | עיבוד הזיכרון תוך גירוי דו צדדי, לרוב תנועות עיניים בהנחיית המטפל. הזיכרון נשאר, אבל המטען הרגשי שלו יורד. | נשמע מוזר במבט ראשון, אבל מגובה מחקרית ומוכר על ידי ארגון הבריאות העולמי כטיפול מומלץ לטראומה. |
| טיפול תרופתי | בעיקר תרופות ממשפחת ה-SSRI, במרשם ובמעקב של פסיכיאטר. לא מוחקות זיכרונות, אלא מורידות את עוצמת החרדה והדיכאון ומאפשרות לישון ולתפקד. | לרוב משמש תוספת לפסיכותרפיה ולא תחליף לה, במיוחד כשהתסמינים קשים או כשיש דיכאון לצד הפוסט טראומה. |
| טיפול קבוצתי | קבוצה של אנשים שעברו חוויות דומות, בהנחיה מקצועית. יש כוח עצום בלגלות שאתם לא היחידים שמרגישים ככה. | מתאים במיוחד ללוחמים, לנפגעי איבה ולאנשי צוותי חירום, ולרוב משולב עם טיפול פרטני. |
ומילה על מה שלא עובד: אלכוהול, קנאביס והתנתקות. הם אמנם משתיקים את הרעש לכמה שעות, אבל מחזקים את ההימנעות, וההימנעות היא בדיוק הדלק שמשאיר את הפוסט טראומה בחיים. אם אתם מוצאים את עצמכם שותים כדי להירדם, זה בפני עצמו סימן ששווה לדבר עם מישהו.
זכויות ומסלולי טיפול בישראל
בישראל, לצערנו, הצטבר ניסיון רב בטיפול בטראומה, ולצידו גם מערך זכויות שכדאי להכיר:
דרך קופת החולים: טיפול נפשי נכלל בסל הבריאות. אפשר לפנות לרופא המשפחה ולבקש הפניה למרפאה לבריאות הנפש, או לפנות ישירות למרפאות של הקופה. יש המתנה, אבל זה מסלול ללא עלות כמעט.
נפגעי פעולות איבה: מי שנפגע נפשית בפיגוע או באירוע איבה, כולל מי שנכח באירוע, זכאי להכרה ולטיפול דרך המוסד לביטוח לאומי, ושווה להגיש בקשה גם אם עברו שנים.
משרתים ומשוחררים: חיילים ואנשי מילואים שנפגעו נפשית במהלך השירות יכולים לפנות לאגף השיקום במשרד הביטחון. הפנייה אינה תלויה בשאלה אם הפציעה נראית לעין.
נט"ל: עמותה שמתמחה בטראומה על רקע לאומי מפעילה קו סיוע חינמי בטלפון 1-800-363-363, עם אנשי מקצוע בצד השני. אפשר להתקשר גם רק כדי להתייעץ.
מה אפשר לעשות כבר היום
גם לפני שנקבע תור לטיפול, יש דברים שעוזרים: לשמור על שגרה בסיסית של שינה וארוחות, להתאמן, אפילו הליכה יומית קצרה, להישאר בקשר עם אנשים גם כשמתחשק להסתגר, ולהיזהר מהרגלים ממכרים. ומעל הכול, לא לחכות שנים. ככל שפונים מוקדם יותר, הטיפול קצר ופשוט יותר.
אם קשה ממש עכשיו
אם עולות מחשבות על פגיעה עצמית, אל תישארו עם זה לבד: ער"ן זמינים בטלפון 1201 בכל שעה, נט"ל בקו 1-800-363-363, ובמצב חירום מתקשרים למד"א 101 או ניגשים למיון. שיחה אחת יכולה לשנות הכול.
מקורות מידע להרחבה
- משרד הבריאות: מידע רשמי על שירותי בריאות הנפש בישראל ועל מרפאות הקופות.
- נט"ל: עמותה לנפגעי טראומה על רקע לאומי, ידע מקצועי וקו סיוע חינמי.
- המוסד לביטוח לאומי: זכויות והכרה לנפגעי פעולות איבה.
- ער"ן: עזרה ראשונה נפשית בטלפון 1201, בצ'אט ובמייל, בחינם ובעילום שם.
- ארגון הבריאות העולמי: הנחיות בינלאומיות לטיפול במצבי דחק ופוסט טראומה.
מחפשים מטפל שמבין בטראומה?
במאגר שלנו תמצאו מטפלים המתמחים בטיפול בפוסט טראומה לפי אזור וגישה, והפנייה דרך הפורטל חסויה וללא עלות. מתלבטים איזה סוג טיפול מתאים לכם? השאלון הקצר שלנו יכול לעשות סדר, ואם זו הפעם הראשונה שלכם בטיפול, כדאי להציץ במדריך על הפגישה הראשונה אצל מטפל. אפשר לקרוא עוד גם על טיפול בטראומה.
מטפלים שיכולים לעזור
סמנו מטפל אחד או כמה שמתאימים לכם, והם יחזרו אליכם ישירות, בדיסקרטיות וללא עלות.
MA טיפול באומנויות, טיפול מבוסס מיינדפולנס, אודי גולדשטיין
MA במסלול למטפלים מנוסים באומנויות. מתוך ניסיון רב שצברתי בבריאות הנפש אני עוזר לאנשים להתמודד דכאון, חרדה, לחץ, משברים ועוד. עובד עם מתבגרים, ומבוגרים,…
אהרון הרשקוביץ פסיכולוג חינוכי קליני
פסיכולוג חינוכי קליני, משלב גישות שונות כולל ACT ) גישה התנהגותית גל חדש), עובד עם ילדים, נוער ומבוגרים. עוסק גם בהדרכת הורים. התמחות אנקופרזיס.
אודיה שרה גבע אסולין
עובדת סוציאלית קלינית. בעלת למעלה מ 20 שנות ניסיון בטיפול. מטפלת בילדים ובמבוגרים, הדרכות הורים, טיפול אישי, טיפול דיאדי משותף הורים וילדים.
פנייה למטפלים שסימנתם
השאירו פרטים והמטפלים יחזרו אליכם ישירות, בדיסקרטיות.